דחיית ערר על החלטת בימ"ש להורות על שחרורו ממעצר של מואשם בהתחזות וניסיון כניסה לישראל שלא כדין

המשיב ניסה להיכנס לישראל שלא כדין. לצורך כך הציג במחסום חזמה תעודת זיהוי ישראלית של קרוב משפחה.

נסיבות אלו הביאו להגשת כתב אישום נגדו, בו מיוחסות לו התחזות לאחר וניסיון כניסה לישראל שלא כדין.

המדובר באדם שמאורס לבחורה ישראלית, אשר ניסה להיכנס לישראל כדי להכיר את משפחת ארוסתו.

בימ"ש קמא החליט על שחרור בערבות תוך הפקדה בסך של 7,500 ש"ח וערבות עצמית לצד ג', כל אחד על סך של 25,000 ש"ח.

אחזור על מה שכתבתי בע"מ 4700/07:

"עליי לציין כי המשיב נעצר במחסום כך שבסופו של דבר לא נכנס לישראל. אילו היה מצליח להיכנס לישראל, הוא היה מועמד לדין פלילי בארץ והיה כנראה משתחרר בערבות. ראה למשל תיק פ.א 6411/2007 בימ"ש השלום בירושלים, שם שוחררו הנאשמים בערבות, למרות שנכנסו לישראל עם אישור מזויף.

על אפליה זו עמד גם ביהמ"ש בערעור 4448/07 ו-4447/07. נראה כי דווקא אלה שהצליחו להיכנס לישראל, יכולים להצביע על מסוכנות גבוהה יותר, ולגביהם בתי המשפט בישראל אינם נוטים לאשר מעצר עד תום ההליכים גם אם משתמשים במסמכים מזויפים."

הלכה פסוקה היא כי שהייה בלתי חוקית של נאשם בישראל אכן מקימה גם מסוכנות, אך יש לבחון כל מקרה לגופו של עניין.

לאור עברו הנקי של המשיב ובהתחשב בחלופות המעצר עליהן הורה בימ"ש קמא, נראה לי כי אין מקום למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

לאור זאת, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 19 במאי 2008, י"ד באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: